טהר – 26
מאז שאני ילד,
לכל מקום שאני הולך, מצטרפת אליי הרגשה כזאת. הרגשה שכל עניינה: לשכנע אותי שאני כלום ושום דבר, ולהצעיד אותי איתה עמוק לתהום.
אני לא נוטה לדבר עליה ביום יום מן הסתם.
מפחד שלא יבינו, מפחד מה יחשבו.
אבל ברוך השם קיבלתי מתנה גדולה והיא המוזיקה, לקח לי הרבה זמן אבל בסוף עזרתי אומץ
והחלטתי לכתוב על הכל בשיר.
״26״ הוא סיכום של המלחמה שלי
מול ההרגשה הזאת מאז גיל 6 ועד היום.