באלבומה האחרון של עדי אולמנסקי, מכוונת לראש, שאותו כתבה והפיקה ויצא במאי האחרון, התנוססו לא מעט שיתופי פעולה מסקרנים, ביטים מעיפים והפקות שקולן נשמע למרחוק. באלבום גם כמעט מסתתר שיר שקט, יפהפה ואישי, שפרץ ממנה בשלמותו בעוד לילה ארוך באולפן, בלי שום הכנה או היסוסים. הוא הוקלט בלי לעבור דרך המחברת, ישירות מהלב אל המיקרופון והפתיע אפילו את עדי עצמה בחשיפה העצומה שבו. באלבום הסופי מופיעה אותה הקלטה ראשונית, שעדי עטפה רק בעיבוד מינימליסטי ביותר, אולי מתוך תקווה סמויה שלא ישימו אליו לב …
אבל מאז צאת האלבום הוא מקבל באופן קבוע תגובות מרגשות ממאזינים. רגע לפני הלידה צילמה עדי קליפ לשיר שנוגע בדיוק בפער הזה, בין עדי הילדה החולמת של פעם עם השיער הצבעוני, המסכות, והפחד להראות חולשה ועדי של היום, שמנסה (ולא תמיד מצליחה) לקבל את עצמה כמו שהיא באמת, גם כשזה חשוף, פגיע והרבה פחות זוהר. דווקא עכשיו, בעיצומו של קיץ על החוף שכולו פסקול מסיבות וחתונות מתמשך ובמקביל למדינה הבוערת בצמתים – ורגע אחרי שעדי הפכה לאמא בפעם הראשונה, זה בדיוק הזמן הנכון להוציא את ה פ ע ר.
כמו שהוא נכתב, ככה הוא יצא, בלי שיקולים אסטרטגיים או חישובים מיותרים.