מירב הלינגר, זמרת, יוצרת ופסנתרנית. גדלה בפתח תקווה במשפחה דתית לאומית. כבר בגיל צעיר הבינה שיש דברים מסוימים שלא מסתדרים לה עד הסוף. תחילה עם הקונספט של לבישת חצאית… ולאחר מכן עם הציפייה של הציבור הדתי סביבה, שתשיר אך ורק בפני נשים.
אי לכך, מאז ועד היום, עוסקת הלינגר ביצירתה בשאלות של אמונה, מערכות יחסים, אהבה, והציפיות החברתיות ממנה כאישה – אשר פשוט מסרבת להיכנע להגדרות ותוויות מכל סוג.
באיפי החדש, "שרשרת פרידות", מירב ממשיכה את מסעה האישי והחשוף בניסיון לגשר בין עולמות – האישי והמשפחתי, הדתי והליבראלי. כל זאת – מבלי לזנוח את הרצון להעמיק את החותם האומנותי שלה עצמה, בכתיבה כמו גם בהלחנה, בנגינה כמו גם בשירה.
איילת, שיר ראשון הרואה אור מתוך האי.פי החדש, נכתב מנקודת מבטה של מישהי אשר מוצאת עצמה לראשונה במערכת יחסים אינטימית עם אישה. השיר משקף בתום ובפליאה את הלבטים שבזוגיות….ההתרגשות שבאהבה….והפחד מלאבד עצמיות בתוכה.
אלבום הבכורה של הלינגר 'במבט אחד כחול' (2016) זכה לביקורות מפרגנות, ושלושה סינגלים מתוכו נבחרו לשיר השבוע בFM88. במקביל הלינגר השתתפה בפסטיבלים בכל רחבי הארץ (הפסנתר, יערות מנשה, שאון חורף), חיממה את איפה הילד ודניאלה ספקטור, שיתפה פעולה עם יוני רכטר, חמי רודנר, עדי רנרט, אלונה טוראל ועוד. במהלך השנתיים האחרונות קיימה סיבוב מופעי סלון, במסגרתו הגיעה לבתים בכל רחבי הארץ, בפורמט ייחודי של פסנתר ונבל (פיצחה את השיטה עוד לפני הקורונה!).