הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת הוא אלבום חדש של לילך כספי ויונתן בר גיורא שרים מילים של הדרה לוין ארדי.
יונתן בר גיורא על הפרוייקט: "הטקסטים של הדרה לוין ארדי מפתים אותי כבר שנים. יש בהם כנות חדה וכואבת שאינה מרחמת על עצמה, וטבולה תמיד בהומור דק, בעיקר עצמי. הם מוגשים בקביעות בעברית עשירה, רבת טעמים, מובאות, רבדים וצבעים, בדיוק כמו שאני הכי אוהב. ואני לא מדבר כאן רק על טקסטים "שיריים" שפורסמו במדור או בספר, אלא גם על פוסטים, מיילים, ווטסאפים, קרעי שיחות ופרוזה. הכל מוזיקלי כל כך ומדגדג לי כבר שנים באצבעות. השנה הצטרפה למשוואה צלע שלישית, הזמרת לילך כספי, במהלך שהתברר כשובר שוויון ומניע לפעולה מיידית. לילך, מעריצה ותיקה של הדרה, אצרה מתוך ים הטקסטים שלה אוסף חכם, מדוייק ונוקב של שירים, הסובב רובו ככולו סביב תימת שיר הנושא, 'הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת'".
לילך כספי על הפרוייקט: "איזה מזל שיונתן מצא אותי, ככה בסיבוב ברכטיאני של אחרי עשרים שנה… איזו חתיכת זכות להיות קול שמחבר את המוזות היוצרות המשובחות שחתומות כאן. כשהמילים של הדרה והצלילים של יונתן פגשו אותי, נותר לי רק להשתאות, להתרסק, לנשום אותם פנימה ולשלח אותם לדרכם. למרוד את השירים מהקרביים החוצה בכל פעם מחדש. הדרה מחוררת ונוקבת את המילים ביופי בהיר, כירורגי, אכזרי ומחייך. יונתן עוטף את הפגיונות בחום, רכות, מוזיקלית גאונית מלודית כל כך יפה שפותחת את הלב ומזרימה את הכאב פנימה…זה סוד השידוך הזה…אתה נשרט, נפצע וכואב ורוצה עוד מזה! איך אפשר לעמוד בזה?!"
הדרה לוין ארדי על הפרוייקט – "לפעמים צריך כמה רעידות אדמה כדי שהַמַּגְמָה שרתחה במעמקים תתחיל לבעבע מהסדקים. ימי המגפה הראשונים הכשירו את התנאים, ויונתן בר גיורא, שמאז ומתמיד תפס אותי במילים, וגם בין השורות, עשה מן הַגָּלוּיוֹת (exiles) שלי יצירה קברטית, שאותה הפיק, הלחין, עיבד והקליט במלואה, בקולו ובקולה של לילך כספי. הפרויקט נקרא על שם אחד השירים בו "היופי אוזל במהירות". יונתן ואני חברים כבר שנים, ויש לנו איזה יסוד של ראיית עולם מאוד דומה, כמעט זהה, אבל אנחנו מאוד שונים ביצירות שלנו, לפעמים עד כדי הופכיות. מה שמדליק בפרויקט הזה, זה שיונתן הצליח להלחים אותנו יחד, כל אחד על פי דרכו. אני עצמי מקפידה על הפרדת רשויות ופיצול אישיות בין שירה (פואטרי) לשירים (סונגס). לא מערבבת. לכן נורא שמחתי שיונתן הציל אותי מהמלכוד של עצמי. הוא שלף מתוכו את הצד האחר שלי, והוציא אותו מהארון. בנאדם זקוק לעדות, ויונתן במובן הזה הוא העדות שלי. הוא גם בוחר את הטקסטים הכי קשים מבחינת תוכנם, והכי מאתגרים מבחינת האפשרות להלחין אותם. לילך הפתיעה אותי כשבחרה טקסטים עוד יותר חמורים. והביצוע העדין והרגיש של יונתן ולילך לטקסטים כל כך חמורים, מחדד את האירוניה שלהם ומדגיש את הנורא והמופלא. יש משהו פסיכי בלשמוע את המילים שלך מבעד מישהו אחר. כבוד גדול".
על האומנים:
הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד (וגם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 4 ספרים (שירה ופרוזה) ו-18 אלבומים (אנגלית ועברית). כותבת גם מאמרים וטורי דעה אישיים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).
יונתן בר גיורא הוא פסנתרן שמלחין כמעט כל מה שזז, בעיקר לקולנוע וטלוויזיה. הלחין עיבד והפיק מוזיקלית את שלשת אלבומי האולפן האחרונים של יוסי בנאי, זכה עם אתגר קרת בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו ("מבצע אנטבה המחזמר"), זכה בפרס המוזיקה הטובה ביותר של פורום היוצרים הדוקומנטריים והיה מועמד חמש פעמים לפרס אופיר. בין האמנים אתם עבד – ריקי גל, מאיר בנאי, מירי מסיקה, חיים אוליאל, שלום חנוך, ריטה, אלי לוזון ועוד רבים.
לילך כספי היא שחקנית זמרת (קברט, אופרה) בוגרת החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. השתתפה בהפקות רבות, ביניהן "בוסתן ספרדי", "קן הקוקיה", "בוא לא נדבר על זה", "קברט עגנון" ועוד. בין תפקידיה על המסך: "משפחת עזאני", "מנין נשים" ועוד.
תופים: ז'אן פול זימבריס, שי זלמן.
גיטרות: עמרי בר גיורא.
שירה וקולות: לילך כספי.
מילים לכל השירים: הדרה לוין ארדי.
לחנים, עיבודים, נגינה בכל שאר הכלים, שירות ומיקס: יונתן בר גיורא.