לא צריך הרבה הוא מסוג היצירות המוזיקאליות הנחשבות 'שיר של החיים' במוסיקה הישראלית וכשפונים לחדשם, נוגעים בהם ביראת קודש. כך עשה גוסטו אשר רוב יצירותיו מאופיינות במוסיקה צפון אפריקאית ומוסיקת עולם.
גוסטו אשר עוקב אחרי העשייה של חוה אלברשטיין לאורך השנים, מוצא בטקסטים שלה תובנות לחיים, דבר שמזוהה גם עם יצירותיו שלו עצמו.
בשיר לא צריך הרבה שכתבה והלחינה חוה לפני שלושה עשורים, מצא גוסטו קשר מיוחד לסגנון הלחנה אנדלוסי ובעיבוד המחודש שלו ושל שותפו הקבוע שמוליק דניאל, הפיחו השניים חיים חדשים לשיר, כשהם מעניקים לו את המקצב והעיבוד המזוהה עם כלל יצירתו של גוסטו.
חוה אלברשטין קיבלה את השיר, האזינה ונתנה את "ברכת הדרך" ואף מתארחת בו בשירה.
זו אינה הפעם הראשונה בה גוסטו מצליח להביא אמנים לכדי שיתוף פעולה בחידוש יצירותיהם. בעבר היה זה דויד ברוזה בגרסה מיוחדת לשיר "האישה שאיתי" ויצחק קלפטר בשיר "צליל מכוון". כמו גם, מוריס אל מדיוני בשיר "ראי רוק רמבה" ועוד.