נדרה (או נדיה כפי שאני קורא לה) אישה חזקה, חדה, חכמה ויפה, אמא שלי, נתנה לי את המתנה הכי גדולה שקיבלתי – חיים.
הקסם של רחובות יפו הישנים, הרגשה נינוחה של בית קפה טולוז, יום שמש, הטיול האחרון שלנו ביחד: "תתקרב אלי יא אבני, חייתי חיים טובים. הספקתי לראות הכל. אתם (הילדים) הייתם איתי כל הזמן, אין לי טענות. הגיע הזמן שלי ללכת, לא רוצה, אוהבת את החיים אבל אני גמורה מבפנים".
אמיר: "השיר הזה הוא בשבילי הזיכרון הכי חזק לעובדה שאמא גם בחיים וגם עכשיו, תמיד תישאר הדמות הכי משמעותית בחיים שלי."
האהבה של אמא לאום כולתום כיוונה אותי באופן אוטומטי לעיבוד מזרחי. עידן ציון בעיבוד התעלה על עצמו, הוציא את השיר מהאזור האישי שלי, התאים אותו לאלמוג זגרון (הסולן), השילוב בין אשר פדי (תופים), אבי יפרח (בס) ועידן ציון (גיטרות), שקד לוטן (קלידים) יצר יצירה מוזיקלית ששובה כל אוזן, כיפית, קצבית ונעימה שתרצו לשמוע שוב ושוב.